חולית - גרסת חודורובסקי (או: יצירת המופת המדהימה שמעולם לא נעשתה)

שלום קוראים, ראשית קודם כל חג מולד שמח.

היום אני רוצה לדבר אתכם, על האפוס הקולנועי של ז'אנר המדע הבדיוני, הוא כל כך מדהים ומופלא וארוך, שבעקבות כך התכניות לעשייתו נגנזו כבר בשלב הקדם-הפקה. אני מדבר אתכם על ניסיון העיבוד הידוע לשמצה של הבמאי המקסיקני-יהודי אלחנדרו חודורבסקי לרומן המד"ב המפורסם של פרנק הרברט: חולית!

ספר 1: מיהו חודו?

אלחנדרו חודורובסקי, נולד בשנת 1929 בצ'ילה, להורים יהודים ממוצא אוקראיני. ילדותו הייתה לטענתו "לא מאושרת", וניסה לשמח את עצמו בקריאת ובכתיבת שירה.

בתחילת שנות החמישים, נסע חודורובסקי לפריז כדי ללמוד פנטומימה לפני שנהיה במאי קולנוע. בשנות השישים חלק את זמנו בין פריז למקסיקו סיטי, שם הוא נהיה אחד ממייסדיה של תנועה אוונגרדית שנקראה התנועה הפאנית (מהמילה פאניקה), וסוף סוף בשנת 1967, יצא חודו את סרטו הראשון באורך מלא פאנדו וליס, הסרט הסוריאליסטי גרם לסקנדל גדול במקסיקו שגרם לשלטונות להחרים את הסרט על מנת להוריד אותו מהמסכים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-1970, עלה למסכים סרטו השני של חודורובסקי, מערכון עם נושאים מטאפוריים בשם אל טופו (el topo), הסרט זכה במעמד פולחן בהקרנות חצות בארצות הברית ואפילו זכה לשבחים מסולן להקת הביטלס ג'ון לנון, שביקש ממנהל הלהקה לממן את סרטו הבא של חודורובסקי, הפנטזיה הפסיכדלית ההר הקדוש, שהוקרן בפסטיבל קאן 1973 וכמו טופו, זכה גם הוא למעמד פולחן.

ספר 2: מקסיקני, צרפתי, אמריקאי, בריטי ושוויצרי נכנסים לאולפן

אחד הצופים שהתלהבו מההר הקדוש, היה מפיק הסרטים הצרפתי מישל סיידו, שיצר קשר עם חודורבסקי ואמר לו שהוא רוצה להפיק את סרטו הבא, והבחירה הראשונה שאמר חודורבסקי לסיידו, הייתה הרומן חולית של פרנק הרברט. לטענת חודורובסקי שמעולם לא קרא את הרומן, הוא שמע עליו מחבר שלו שכן קרא והתלהב. מישל סיידו רכש את הזכויות לחולית בדצמבר 1974 מחברת ההפקות של ארתור פ. ג'ייקובס (המפיק של כוכב הקופים המקורי).

סיידו שכר טירה ענקית לחודורובסקי, שיוכל לכתוב בה את התסריט של חולית, עם סיום התסריט (שהיה באורך של 10 שעות מסך), החל חודורובסקי לגייס אמנים שיעזרו לו בלתת צורה לתסריט, הראשון שהתגייס לצוותו, היה האמן הצרפתי ז'אן ז'ירו, המוכר בקרב מעריצי הקומיקס האירופאי כ-מוביוס. 

בנוסף לפוסט, מצורף גם עבודות שעשה מוביוס לחולית.

בזמן הפיתוח על חולית, נסע חודורובסקי ללוס אנג'לס יחד עם מוביוס, בשביל לפגוש את אמן האפקטים המפורסם דאגלס טראמבול (2001: אודיסאה בחלל, סיילנט ראנינג) במטרה לגייס אותו לפרויקט, אך טראמבול סירב. אבל למרבה המזל במהלך הנסיעה, חודורובסקי צפה בסרט סטודנטים באורך מלא בשם כוכב אפל (בבימויו של ג'ון קרפנטר), שבו כללו אפקטים שנעשו על ידי דן או'באנון (מי שיכתוב בהמשך את התסריט לסרט הראשון של הנוסע השמיני). חודורובסקי ביקש מאו'באנון לבוא איתו לפריז בשביל לעבוד על חולית, בקשה שהתקבלה בחיוב.

האמן הבא שחודורובסקי גייס לפרויקט, היה המאייר והצייר הבריטי כריס פוס, שאותו חודורובסקי גילה עליו באמצעות כריכות לספרי מדע בדיוני שפוס צייר. את ההזמנה לקחת חלק בסרט, קיבל פוס מהמפיקים הצרפתיים מישל סיידו וז'אן-פול גיבון הזמנה להצטרף, וגויס לתפקיד האחראי על עיצוב החלליות בסרט.

והאמן האחרון שהצטרף לצוות חולית, היה הצייר השוויצרי האנס רודי גיגר (המעצב מאחורי מראהו המבחיל והמפחיד של החייזר בנוסע השמיני). גיגר היה ידוע בציוריו בסגנון המקאברי, שמשם הביא אותו להיות אחראי על עיצובם של בני משפחת האקרונן (יריבהם ואויביהם הסדיסטים של פול בחולית).

בנוסף לארבעת האמנים מרחבי העולם שגייס חודורובסקי לפרויקט, הוא שכר גם שחקנים ואמנים מנוסים לתפקידי הדמויות בחולית, מתוכם היו הצייר המפורסם סלבדור דאלי בתור הקיסר הפאדיש'ח (שלפי חודו עצמו, היה אמור לשחק חמש דקות מסך בלבד), השחקן והבמאי ההוליוודי אורסון וולס בתור הברון ולדימיר הארקונן (שלוהק לתפקיד עקב ממדיו העצומים דאז), ג'ראלדין צ'פלין בתור ליידי ג'סיקה, אלן דלון (ממשפטו המפורסם של ירון ברלד מי הוא, מה הוא? אלן דלון?) בתור דנקן איידהו, דיוויד קראדין (המוכר כביל מלהרוג את ביל 1 ו-2) בתור הדוכס לטו, ובתפקיד הראשי, שכר אלחנדרו חודורובסקי, לא אחר מאשר בנו ברונטיס (שהיה בן 12 באותו הזמן) בתור הגיבור הראשי בספר פול אטריידיס, בשביל התפקיד נאלץ ברונטיס להתאמן רבות בכושר גופני ובאמנויות לחימה רבות, אפילו נאלץ להתאמן בלהילחם עם סכינים.

ובתפקיד הלחנת המוזיקה, החליט חודורובסקי לשכור את שירותיהם של להקת הרוק הבריטית פינק פלויד, לאחר ששמע את אלבומם הצד האפל של הירח.

ספר 3: כישלון ידוע מראש

קדם ההפקה לחולית הגיעה לנקודת הסיום, אבל באותו שלב, חודורובסקי וצוותו כבר בזבזו 2 מיליון דולר על שלב הקדם, והוא הבין שתסריטו לא יהיה באורך 10 שעות, אלא 14 ("זה היה בגודל של ספר טלפונים", פרנק הרברט לאחר פגישתו עם צוות חולית בפריז). והמפיקים היו צריכים לפנות לאולפנים בהוליווד לגייס את שאר הכסף שישמש להפקה ולצילומים, אבל האולפנים בהוליווד אמרו "לא", וכך נכשל הניסיון לעשות את סרט המד"ב הכי אמביציוני שכמעט היה אי פעם בתולדות הקולנוע.

ב-1976, מפיק הסרטים האיטלקי דינו דה-לורנטיס רכש את הזכויות לחולית מגיבון, והסתיים בצורת העיבוד של דיוויד לינץ' לרומן בשנת 1984.

ספר 4: מורשת

למרות שגרסתו של חודורובסקי לחולית לא זכתה מעולם להצטלם ולצאת לאקרנים, החוויה הזאת לא עזבה את חברי הפרויקט: לאחר שחזר לקליפורניה, החליט דן או'בנון לכתוב סיפור מד"ב/אימה שרצה לעשות אותו עוד במהלך הצילומים לכוכב אפל, ויצא בצורת הנוסע השמיני, עם גיגר אחראי על עיצוב החייזר (ושעליו זכה באוסקר על האפקטים הטובים ביותר), יחד עם מוביוס ופוס בתור מעצבי קונספט.

מוביוס וחודורבסקי החליטו לקחת רעיונות מסויומים שהגו בחולית, והחליטו לעבד אותם על סדרת הרומנים הגרפיים האינקאל, אופרת חלל המערבת מסעות אינטרגלקטיים, מתח פוליטי, מדע וטכנולוגיה, קונספירציות ועוד...

ניסיון העיבוד המפורסם זכה להיות מסופר ב-2013, בצורת סרט דוקומנטרי הנקרא חולית מאת חודורובסקי, שאליו התראיינו רוב חברי הצוות המקוריים מ-1975. גילוי נאות: ראיתי את הסרט התעודי, ממליץ לכם בחום לצפות בו.